השילוב המנצח: דיאטה ודימיון מודרך

מה קובע את משקל גופנו?

הגורם הראשון הינו התזונה שלנו כלומר: מה איך וכמה אנחנו אוכלים. 

כאשר מטפלים בגורם התזונתי חשוב להתאים את תוכנית האוכל באופן אישי לאדם, על פי סדר יומו והרגליו, ולא להיפך. 

גורמים חשובים נוספים הם הפיזיולוגיה והגנטיקה שלנו - שיכתיבו את קצב חילוף החומרים שלנו מצבנו הבריאותי ופיזור השומן בגופנו.

גורם רב משמעות נוסף הוא הגורם הרגשי. ממחקרים עולה כי רגשות לא מאוזנים גורמים לאכילה מופרזת.

אחוז ניכר מהלוקים בעודף משקל, סובלים מאכילה רגשית.  הרגשות - שליליים וחיוביים - הם אלו שגורמים לאכילת יתר: פחד, כעס, תסכול, שמחה, בושה, סיפוק, עצב ועוד. 

כשאחד הגורמים הוא הרגשות, יש לטפל ברגשות בכלים שמתאימים לכך.

גורם נוסף ומאוד חשוב הוא התת מודע שלנו  הוא זה ששולט בכ-83% מההתנהגות שלנו. 

זה אומר שרוב הזמן אנו מתנהגים בצורה אוטומטית ברמה הלא מודעת וזה מסביר את הסיבה לכך שאנו מעלים את כל המשקל בחזרה, למרות כל כוח הרצון שנצליח לגייס. על מנת להפוך לרזים ולהישאר ככה, צריך לאמן את התת-מודע. 

התת מודע שאחראי בעיקר למנגנוני פחד והתניות, אינו אוהב שינויים, לכן בכל פעם שאדם יבצע שינוי, ישתחררו שדרים לחסימת התהליך. זה מסביר למה כל כך קשה לבצע שינוי התנהגותי. 

אדם רזה ואדם שמן שונים לגמרי בהתנהגות הטבעית שלהם בהקשר לאוכל. כל תהליך החשיבה שלהם בנוגע לאוכל שונה: עבור אדם רזה האוכל הוא דלק לגוף, צורך קיומי. האוכל לא מנהל אותו.

אצל אדם שמן קיימות התניות והקשרים המחברים בין אוכל לבין רגשות מסוימים, למשל היה לי יום קשה ומגיע לי לפצות את עצמי עם אוכל .....

על מנת לטפל בגורם המנטלי, יש לפתח התניות והקשרים אחרים כמו של אדם רזה - לפתח "מוח רזה".

כל תוכנית דיאטה אשר לא תתייחס לחלק הלא מודע שלנו - רגשותינו ומחשבותינו, לא תפתור את הבעיה מהשורש וסביר להניח שההשמנה תחזור.

ניתן לתקשר עם הלא מודע על ידי דמיון מודרך וטכניקות של NLP-תכנות לשוני עיצבי.

דמיון מודרך הוא בעצם "שיחה" עם התת-מודע , שיחה כזאת מתקיימת במצב של רגיעה והרפיה, בעיניים עצומות , כשהמודע שלנו "נח" ומאפשר את התקשורת הזו.

מחקרים מדעיים הוכיחו כי המח האנושי אינו מבדיל בין דמיון למציאות מבחינת התופעות הנוירולוגיות והפיזיולויות, לדוגמא: כאשר אנחנו מדמיינים שאנו נמצאים  על שפת אגם בצל עצים באוירה רוגעת, הגוף שלנו נרגע בדיוק באותו אופן שבו היה נרגע, אילו היינו על שפת האגם ממש.
או למשל כשאנו מדמיינים סטייק/מאכל  עסיסי בפה, אנחנו מריירים כאילו הסטייק/המאכל 
האמיתי נמצא בפינו . כשאנו מדמיינים סיטואציות לפרטי פרטים כולל התוצאה שאליה אנו שואפים, נוצרים הקישורים העצביים לחוויה והיא מאוחסנת במוח. כשנגיע לרגע האמת-התחושה תהיה זהה ויופעלו אותם מעגלי מוח/גוף.

בעזרת דמיון מודרך ניתן לחזק מוטיבציה פנימית לשינוי. האדם רואה את עצמו כפי שהוא רוצה להראות "האני האופטימלי" וחווה בעזרת  כל החושים-איך הוא נראה, נשמע איך הוא מרגיש בכל מיני מצבים.

בעזרת דמיון מודרך ניתן גם לדמיין אילו קשיים עלולים להווצר ולנסות להתכונן אליהם מראש בדמיון.

דמיון מודרך הוא כלי שמאפשר לנו לפתור בעיות. למשל, אם הבעיה היא בולמוס אכילה בשעות מסויימות ביום כדפוס קבוע, המונחה מתבקש להיזכר באירוע כזה ולחוות אותו בדמיונו, ממש כמו בסרט בצורה מאוד מפורטת וברורה ואז לנסות לגבש התנהגות רצויה בדמיונו, המונחה רואה את עצמו מתנהג כפי שבחר ולא בדרך האוטומטית שבה הוא נוהג בדרך כלל וכך ניתן לבסס את השינוי ההתנהגותי בתת מודע ליצור בעצם מעגלים עיצביים חדשים ודפוסי התנהגות חדשים.

אין ספק שטיפול בבעית משקל שמשלב כלי עוצמתי זה של דמיון מודרך יכול להביא לשינוי פנימי אמיתי ותמידי.